איך עוקבים אחרי מנויים בלי לחבר חשבון בנק

לא חייבים לחבר חשבון בנק כדי לעקוב אחרי מנויים. מזינים כל מנוי פעם אחת, והאפליקציה מטפלת בתאריכים ובתזכורות משם. אפליקציות מחוברות לבנק מחליפות את מפגש ההזנה הזה בגישת קריאה לתנועות בחשבון, ועדיין לא רואות תקופת ניסיון שעוד לא חייבה.

התשובה הקצרה

מזינים מנוי פעם אחת: שירות, מחיר, מחזור חיוב, תאריך התשלום הבא. משם ואילך האפליקציה עושה את חישוב התאריכים ואת התזכורת. שום דבר לא קורא את היסטוריית התנועות, אז אין פרטי גישה בנקאיים למסור ואין אישור בנקאות פתוחה לתת. מפגש הזנה אחד מספיק לכל הרשימה, ובתמורה שום דבר מההוצאות לא צריך לצאת מהטלפון.

למה קיימים כלים למעקב מנויים המחוברים לבנק

אפליקציה שקוראת שנה של תנועות ומסמנת את החוזרות שבהן חושפת חיובים שאף פעם לא היו מוקלדים באופן ידני. זו העבודה היחידה שחיבור בנקאי עושה טוב יותר מבן אדם.

המחיר הוא הגישה. כדי לקרוא את התנועות האלה, האפליקציה מתחברת לבנק דרך מרכז ריכוז נתונים או דרך בנקאות פתוחה, ושומרת את החיבור פעיל. בחלק מהאפליקציות האלה, בלי חיבור אין בכלל אפשרות להשתמש במוצר. העמוד שלנו על האפליקציות הטובות ביותר למעקב מנויים נוקב בשמות האפליקציות בשני המחנות ומתעדך את כל הטענות.

אם זו עסקה הוגנת, זו שאלה אישית, ולא מעטים בוחרים בה בשמחה. העיקר לבחור מדעת.

מה חיבור בנקאי לא רואה

סריקת תנועות היא זיהוי דפוסים על כסף שכבר זז. ארבע נקודות עיוורון נובעות מכך:

  • תקופת ניסיון שעדיין לא חייבה. אין תנועה, אז אין מה לגלות. זו הפער היקר מבין הארבעה, כי בדיוק את תקופת הניסיון התכוונו לבטל בזמן.
  • חידושים שנתיים. חיוב שנתי נראה חוזר רק אם האפליקציה מסתכלת אחורה מספיק רחוק כדי לראות את החיוב הקודם.
  • כל דבר על כרטיס אחר. התוכנית המשפחתית על החשבון של בן או בת הזוג, מכון הכושר על החשבון המשותף, הכלי על כרטיס העבודה. שום דבר מזה לא נמצא בתנועות שחוברו.
  • חיובים שמופיעים דרך חנות או מעבד תשלומים. כשחנות אפליקציות או מעבד תשלומים מבצעים את החיוב, שורת התדפיס נושאת את השם שלהם ולא את שם השירות, כך ששורה אחת יכולה לייצג כמה מנויים. רשימת המנויים של החנות עצמה היא זו שמסבירה בוודאות: הרשימה של Apple נמצאת בהגדרות, ואז השם, ואז מנויים. הרשימה של Google נמצאת תחת תשלומים ומנויים בחנות Play.

להזנה ידנית יש חולשה בכיוון ההפוך. היא יודעת רק מה שמזינים לה. אם שירות נשכח לגמרי, שום כלי ידני לא יגלה אותו. השעה הראשונה חשובה יותר מהאפליקציה שבוחרים, אז כדאי להשקיע אותה בלימוד איך למצוא מנויים בדף חשבון הבנק.

לבנות את הרשימה משנים עשר חודשים, לא משלושה. מבט לאחור של תשעים יום מפספס כל חידוש שנתי, וחידושים שנתיים הם אלה שכואבים. הם עולים הכי הרבה ונחשבים עליהם הכי פחות. כדאי לעבור על שנה שלמה של תדפיסים, ואז לפתוח את עמודי החיוב שמסתירים שמות בתי עסק מאחורי השם שלהם, החל מ-App Store, Google Play, PayPal וחברת הסלולר.

הוספת מנוי בלי גישה לבנק

החשש הוא ש"ידני" פירושו גיליון אקסל שינטשו במרץ. זה לא כך. ב-Subby, הוספת מנוי עוברת דרך שירות, ואז מחיר, ואז תוספות. חיפוש מתוך יותר מ-600 שירותים מובנים ממלא את הלוגו וצבע המותג לבד. מקלידים את הסכום, בוחרים מטבע, ואז בוחרים את מחזור החיוב וכמה זמן מראש רוצים את האזהרה. בערך עשרים שניות, ברגע שהמחיר מול העיניים.

המחזורים מכסים את שמונת הנפוצים: שבועי, כל שבועיים, כל 4 שבועות, חודשי, כל חודשיים, רבעוני, חצי-שנתי ושנתי. מחזור מותאם אישית מטפל בכל דבר יוצא דופן, כמו שירות שמחייב כל 45 יום. לאחר מכן האפליקציה מנהלת את הלוח שנה, ותאריך הפירעון הבא תמיד נגזר מתאריך הפירעון הקודם, כך שחודש עם 31 יום אף פעם לא מזיז את החידוש.

אם ההקלדה היא החלק שידוע שידלגו עליו, PRO מוסיף ייבוא מצילום מסך. מצלמים מסך של אימייל אישור, קבלה או עמוד חנות, ו-Subby קורא את השירות, המחיר ומחזור החיוב, וממלא את הטופס לאישור לפני ששומרים משהו. זו גם התכונה היחידה ששולחת משהו מחוץ למכשיר. Subby מעלה רק את צילום המסך שנבחר ותו לא, שירות בינה מלאכותית קורא אותו, והתמונה לא נשמרת אחרי העיבוד. יש הגבלת קצב על השימוש, אז כדאי להתייחס לזה כקיצור דרך ולא ככלי ייבוא בכמויות.

איזו שיטה מתאימה

אם זה הכי חשובמחובר לבנקידני קודם
מציאת חיובים שנשכחוחזק. זו כל המטרהחלש. יודע רק מה שמזינים
תפיסת תקופת ניסיון לפני החיוב הראשוןעיוור עד שהכסף זזחזק. התזכורת נקבעת ביום ההרשמה
מנויים שמחויבים מחוץ לכרטיס המחוברבלתי נראהמכוסה. בוחרים מה נכנס
מה האפליקציה צריכהחיבור חי לחשבונותערב אחד ורשימת מחירים
איפה יושב המידע הרגישאצל האפליקציה וספק הנתונים שלהעל המכשיר
מאמץ אחרי ההגדרה הראשוניתאפסשניות לכל מנוי חדש

עדיף כלי מחובר לבנק כאשר הבעיה האמיתית היא גילוי. Subby לא יכול לעשות את העבודה הזו, וגישת קריאה לתנועות נותנת תשובה שאף כלי ידני לא יכול לתת. עדיף כלי ידני קודם כאשר כבר ידוע בערך על מה משלמים והמשימה היא לזכור את התאריכים, או כשגישה בנקאית לאפליקציה היא קו שעדיף לא לחצות.

איפה המידע של Subby באמת נמצא

  • בלי חשבון משתמש. בלי הרשמה, בלי אימייל, בלי סיסמה. פותחים ומתחילים.
  • על המכשיר. רשימת המנויים נשארת על הטלפון. אין עותק שלה בשום שרת.
  • הגיבויים הולכים לענן האישי, לא לענן שלנו. PRO מוסיף גיבוי שבועי אוטומטי ל-Google Drive האישי, ול-iCloud ב-iPhone, ושומר את שלושת הגיבויים האחרונים. זה גיבוי, לא סנכרון חי. מעבר בין פלטפורמות עובד דרך Drive, כי iCloud זמין רק ב-iPhone.
  • מה שכן יוצא מהטלפון. צילום המסך שנבחר עבור ייבוא PRO, בנוסף לאנליטיקה ודיווח קריסות, ובקשות פרסומות בגרסה החינמית. באיחוד האירופי ובבריטניה האפליקציה שואלת לפני התאמת פרסומות אישית. לא נטען ששום דבר לא יוצא מהטלפון, כי זה לא נכון לגבי אפליקציה עם באנר פרסומי.
  • הפתיחה היא לפי חנות. הרשימה עוברת בין Android ל-iPhone דרך גיבוי ה-Drive האישי. פתיחת PRO נשארת קשורה לחנות שממנה נרכשה.

כששואלים אם מעקב מנויים בטוח, השאלה האמיתית היא לאן האפליקציה מגיעה. כל מה ש-Subby מגיע אליו כתוב ברשימה למעלה, וחיבור בנקאי לא בה, כי כזה פשוט לא קיים.

מתחילים את הרשימה בלי לחבר שום דבר.

מזינים את המחיר ואת המחזור, והתזכורת מגיעה לפני החידוש. שימוש חינמי, עם פרסומות.

בחינם · בלי חשבון · בלי התחברות לבנק

לדעת בדיוק לאן הולך הכסף שלך.

בחינם · בלי חשבון · בלי התחברות לבנק